מניעת אובדנות – שיתופי פעולה חינוך, רווחה ובריאות הנפש במחוז חיפה ביום למידה משותף שהתקיים במרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל

עו'ד שושי הרץ - מנהלת התכנית הלאומית לילדים בסיכון (הגדל)

יש כ-500 הרוגים מתאבדים בשנה שזה פי שתיים ממספר ההרוגים בתאונות דרכים, ויש למעלה מ- 6,000 ניסיונות התאבדות, כך ציינה עו"ד שושי הרץ – מנהלת התכנית הלאומית לילדים בסיכון, ביום למידה על נושא מניעה וטיפול באובדנות (עם דגש על ילדים ונוער), שהתקיים במרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל. מטרת היום הזה הייתה היכרות וחיזוק שיתוף הפעולה בין גופי הטיפול השונים במחוז חיפה (כולל קריית מוצקין) - חינוך, רווחה, ובריאות הנפש, המהווים שומרי סף בתהליך האיתור והזיהוי של בני נוער בסיכון.

 

ד"ר יעקב פולאקביץ – מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל, בירך את הנוכחים הרבים שגדשו את האולם ועמד על חשיבות קיומו של מפגש זה. לדבריו בפסיכיאטריה מאד מודעים למתאבדים הן במסגרת האשפוז והן בעת שהותם בקהילה, ויש לא מעט תביעות כנגד בתי החולים. "צריך לזכור שהתאבדות היא חלק מהמחלה שבה מטפלים, אך לצערנו לא תמיד מצליחים למנוע התאבדות". ד"ר פולאקביץ הוסיף כי הפסיכיאטריה היא גורם הקצה ברצף הטיפולי.

 

ד"ר רמי מירז – פסיכיאטר מחוזי חיפה סיפר על הרקע לקיומו של מפגש זה, ואמר שלנושא מניעת האובדנות מתאים ביותר הפסוק: "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".

 

עו"ד שושי הרץ שהציגה את התכנית הלאומית למניעת אובדנות, אמרה שזו הפעם הראשונה שמערכת בריאות הנפש הופכת לשותפה כל כך מובילה בתהליך הזה "וזו זכות גדולה שניתנה לנו להציל חיים". אמצעי התקשורת לא מרבים לעסוק בנושא בגלל המיתוס, שלא הוכח כנכון, שדיבור על התאבדות מגדיל הסיכון האובדני. לדעתה הדיבור על הנושא מאפשר לשתף ולנסות ולמנוע התאבדות. מטרות התכנית למניעת אובדנות: לצמצם מספר המתאבדים, לאתר ילדים, נוער ומבוגרים בסיכון, (מה שקל יותר בקרב ילדים ובני נוער הנמצאים במסגרות חינוכיות), ולתת מענה לאחר ניסיונות התאבדות, כשמערכת החינוך מסננת ומטפלת בחלק מהם, וחלקם האחר שולחת לבריאות הנפש.

 

ד"ר דניאלה פלד – פסיכולוגית מחוזית של משרד החינוך, עמדה על חשיבות החיבור בין ה"שפות" של חינוך ופסיכולוגיה. הפסיכולוגים החינוכיים מהווים את קבוצת הפסיכולוגים הגדולה ביותר בשירות הציבורי והם אלה שאמורים לעזור במניעת התאבדות. היתרונות של פסיכולוגים חינוכיים בכך שהם רואים את הילד לאורך זמן על הרצף החינוכי ויש עליהם פחות סטיגמה.

 

ד"ר פולאקביץ – המשמש גם כיו"ר איגוד הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בישראל, הציג את חטיבת הילדים והנוער בביה"ח, ודיבר על חוק הנוער טיפול והשגחה והשלכותיו בנושא מתן טיפול הן בהסכמה והן בכפייה. ד"ר פולאקביץ אמר כי המערכת הפסיכיאטרית יכולה לעזור מאד לקטינים אם תקבל הפניות ברורות ומפורטות מגורמי החינוך והרווחה.

 

אודי פרידמן – מנהל השירות הפסיכולוגי חינוכי מנשה, שמקדם את התכנית למניעת אובדנות במחוז חיפה, סיפר על קורס הכשרה אינטנסיבי בנושא שעברו פסיכולוגים בכירים, שבתורם מכשירים אחרים כולל בנושא של הערכת מסוכנות. לדבריו מקרה קל או בינוני יכול במהירות להפוך למקרה קשה, ולכן טוב שיש עורף פסיכיאטרי, ומי שמאיים בהתאבדות יש להעבירו מיד לטיפולו של פסיכיאטר.

 

רחל אברהם – מדריכה ארצית ביחידה להתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר שפ"י במשרד החינוך, שמרכזת אירועים חריגים במחוז, הביאה כדוגמא אירועים משבוע אחד בלבד כדי להדגים את מספרם הגדול, ואמרה כי המחנכות, היועצות החינוכיות והחברים מהכיתה, הם בד"כ הראשונים לשמוע על מחשבות אובדניות. הרבה פעמים הדיווחים הם מהרשתות החברתיות. אברהם ציינה את חשיבות ההתייעצות המשותפת והשמירה על הרצף הטיפולי בין גורמי החינוך, הרווחה ובריאות הנפש.

 

רנדה חביב - עובדת סוציאלית לחוק הנוער, הסבירה שאם פסיכולוג קבע שיש סכנת אובדנות מיידית אך הילד או משפחתו לא מסכימים לטיפול, היא יכולה לפנות לבית המשפט כדי לחייבו בטיפול. אם הוריו של קטין מתנגדים לטיפול ניתן להוציאו למרכז חירום.

 

אירנה מנישרוב – מנהלת הרווחה בקרית מוצקין - הקריה שהצטרפה לאחרונה לתכנית הלאומית למניעת אובדנות, הציגה מקרה שבו יועצת ביה"ס, הפסיכולוג וגורמי הרווחה, שיתפו פעולה כדי לסייע לנערה שאיימה בהתאבדות על רקע סכסוך עם האם האלימה.

 

בפאנל בהנחיית עירית שמיר ברץ – עוזרת הפסיכיאטר המחוזי חיפה, העלו הדוברים את הבדידות של היועצות והפסיכולוגים, את חשיבות ההתייעצות המשותפת, ובירכו על שיתוף הפעולה המתגבש עם המערך הפסיכיאטרי.

 

עבור לתוכן העמוד