חידושים בחוק לטיפול בחולי נפש וחוק האפוטרופסות

שני תיקונים בחוק לטיפול בחולי נפש: הקמת וועדה פסיכיאטרית מיוחדת להערכת מסוכנות במקרי רצח וניסיון לרצח, והגבלת זמן של צו אשפוז בהליך פלילי, וכן דיון על שיתוף החסוי בהליך מינוי האפוטרופוס שלו, היו במרכז יום העיון של החברה לפסיכיאטריה משפטית בישראל, שארגן והנחה ד"ר צביקה קירש – מנהל מחלקה במרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל ויו"ר סניף חיפה והצפון של איגוד הפסיכיאטריה.

עו"ד שלומית רויטמן-לאור – היועצת המשפטית של המרכז לבריאות הנפש באר יעקב, הציגה את התיקונים בחוק לטיפול בחולי נפש.

התיקון האחד - וועדת שניט החליטה להקים וועדה פסיכיאטרית מיוחדת שתפקידה לבדוק את המסוכנות של נאשמים במקרי רצח וניסיון לרצח שבית המשפט החליט על אשפוזם, זאת במטרה להגביר את ההגנה על הציבור. בוועדה יכולים לשמש שופט בבית משפט מחוזי, פסיכיאטר בעל ניסיון של עשר שנים לפחות, וקרימינולוג בעל ניסיון של שנתיים לפחות.

התיקון השני – קיצוב עונשו של חולה נפש אשר מאושפז עפ"י צו אשפוז שבהליך פלילי, כדי שתהיה הלימה עם ההליך הפלילי. כשהכוונה היא שעם תום התקופה שנקצבה לו ע"י השופט, יש להעבירו להליך אזרחי והוא ימשיך לקבל טיפול עפ"י הצורך.

ד"ר איגור ברש – סגן מנהל המרכז לבריאות הנפש איתנים ויו"ר החברה לפסיכיאטריה משפטית, שיתף מניסיונו בעבודת הוועדה המיוחדת שכבר החלה לפעול, כשהשתתף כפסיכיאטר בכיר לצד שופט מחוזי בדימוס וקרימינולוג מנוסה, בהערכת מסוכנות במקרי רצח וניסיונות רצח.

ד"ר מוטי מרק – מומחה בפסיכיאטריה, מרצה בפקולטה המשפטית באוניברסיטת בר-אילן ובקריה האקדמית אונו, יצא נגד ההגבלות שמטילה הוועדה הפסיכיאטרית המיוחדת על מי שמשתחרר או יוצא לחופשה. ד"ר מרק ציין שלמרות תכניות השיקום יש עלייה בשיעור האשפוז בכפייה.

עו"ד יותם טולוב מעמותת "בזכות" לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, דיווח כי מדי שנה ממנים בתי המשפט כ- 10,000 אפוטרופוסים - לנפגעי נפש, לאנשים עם מוגבלות שכלית, לקשישים דמנטיים. טולוב טען שאדם שמרגיש כי מצבו מתדרדר, יכול למנות מיופה כוח ואין צורך למנות לו אפוטרופוס, די אם ידאגו לפיקוח על מיופה הכוח. הוא גם יצא נגד הנוהל של האפוטרופסות שבו לא מוזמן החסוי לבית המשפט כדי לשמוע את דעתו לגבי מינוי האפוטרופוס שלו ומסתפקים במה שכותבים אנשי המקצוע.

פרופ' יובל מלמד – מנהל המרכז לבריאות הנפש אברבנאל, אמר כי בחוות דעת הרופא לגבי אפוטרופסות אין מקום להתייחס לעניין הכשרות המשפטית של החסוי, אלא לכך אם יש ביכולתו לדאוג לצרכיו הבריאותיים והכלכליים. כמו כן יש לבדוק לא רק את בן המשפחה שמתאים ורוצה להיות אפוטרופוס, אלא גם עמותה שמשמשת כאפוטרופוס - אם יש לה ניסיון ואם יש עליה פיקוח. פרופ' מלמד הוסיף שנושא האפוטרופסות בא להגן על החסוי ולא לקחת ממנו זכויות, ויש לשמור על איזון בין פטרנליזם שבו מכתיבים לחסוי כל דבר, לבין התחשבות ברצונו.

ד"ר קירש סיכם את יום העיון באומרו כי אין פער בין מה שרוצה עמותת בזכות לבין מה שרוצים הרופאים. שניהם רוצים לדאוג לחסויים כדי שיקבלו את הטיפול הרפואי המיטבי, שידאגו לאינטרסים הכלכליים שלהם כך שלא ינצלו אותם, ושלא יופקרו על מזבח עיקרון קבלת החלטות עצמיות בזמן שאינם מסוגלים לכך.