טיפולים קבוצתיים ופרטניים במחלקה הפסיכו-גריאטרית של המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, מסייעים לקשישים להתמודד עם משברים בחייהם ולפתוח להם דרכים חדשות

דפנה ברנדט צילם : יניב בן דוד (הגדל)

"תחום הטיפול בקשישים, במיוחד מהאספקטים הנפשיים, הוא תחום שיש לפתחו ולשנות גישה כלפיו: לא רק השלמה עם סופיות החיים, אלא לפתוח להם דרכים חדשות, בחירות חדשות וצמיחה, במיוחד למול תוחלת החיים ההולכת וגדלה" אמרה ד"ר ורד טל – מנהלת המחלקה הפסיכו-גריאטרית במרכז לבריאות הנפש טירת כרמל. בדבריה התייחסה לטיפולים הפסיכולוגיים לסוגיהם השונים – קבוצתיים ופרטניים - הניתנים במחלקה, המסייעים לקשישים (שחלקם מאושפזים לראשונה בחייהם בבי"ח פסיכיאטרי) להתמודד עם משברים קשים.

 

ב"קבוצת סיפור" שמקיימות הפסיכולוגית דפנה ברנדט והאחות האחראית של המחלקה ז'נט ספיר, הן או המאושפזים מביאים סיפור או שיר שנוגע בסיטואציות אנושיות. הסיפור הוא כלי גירוי המאפשר למשתתפים להעלות זיכרונות, אסוציאציות, להכיר ולהבין את מה שעובר עליהם, כשהטיפול הקבוצתי מאפשר למאושפזים הקשישים לבטא רגשות ומצוקות ולעבד אותם. במקביל מתקיימת גם עבודה על כישורים ומיומנות חברתית וליבון בעיות בינאישיות שצצות ביניהם, מה שמביא את המטופלים ליהנות מתמיכה הדדית ופרגון. הטיפול הקבוצתי תורם להרגשתם הטובה ולהעלאת ערכם העצמי (יש מי שמביע הנאה מחברתם), ולא פעם הם ממשיכים ללבן ביניהם בעיות גם בשעות שאחרי הקבוצה.

 

הפסיכולוגית דפנה ברנדט נותנת במחלקה גם טיפולי פסיכותרפיה פרטניים, כשחלק מהקשישים הם אנשים מצליחים, שהופתעו למצוא עצמם לראשונה בחייהם בגיל מבוגר, מתמודדים עם תחלואה נפשית, מצב משברי, ועם אשפוז פסיכיאטרי. לעתים המשבר נגרם בעקבות מותו של בן הזוג, מחלות קשות, יציאה לגמלאות, ועוד. במהלך הטיפול אנשים עושים את חשבון הנפש של חייהם, כשהטיפול עוזר להם להבין מדוע בחרו בדרך חיים והתמודדות מסוימת, ולתת לכך משמעות וחיזוק, תוך פתיחת אפשרויות חדשות להתמודדות. כדוגמא הביאה ברנדט בעל משרד גדול במקצוע חופשי, שחווה משבר פתאומי שחייב את אשפוזו במחלקה. האיש המצליחן והתחרותי, התקשה לעכל את מצבו ולראשונה בחייו נגע באמת בצדדים הרגשיים שלו.

הטיפול של ברנדט כולל גם התערבויות משפחתיות, כמו במקרה של מאושפז שתרם למוסדות צדקה כספים ללא הכרה. אשתו לא רצתה למנות לו אפוטרופוס, אך כספי המשפחה פשוט נעלמו. במפגש עם ברנדט התברר שהאישה, בנוסף להיותה המפרנסת היחידה, נהגה לקחת על עצמה את כל המשימות בבית, מה שהותיר את בעלה ללא כל תפקיד, חסר אונים ותלוי בה לחלוטין. התרומות היו מה שהקנו לו תחושת חשיבות ונתנו משמעות לקיומו, כשחש שהוא עוזר למישהו בעולם. בעקבות ההתערבות, האישה הבינה שעליה לפנות לו מקום למלא מטלות ותפקידים בבית ולא "לקצץ לו את הכנפיים".

ד"ר טל אמרה כי הטיפולים הפסיכולוגיים במחלקה הפסיכו-גריאטרית של המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, מהווים כלי חשוב מאד ואף חיוני בטיפול בקשישים, ותורמים ליכולת טובה יותר של פתרון רב-מערכתי וכולל.

עבור לתוכן העמוד