מידע למתאשפז
מידע זה בא לענות על שאלות אשר מניסיוננו מטרידות לעיתים קרובות את המאושפזים ובני משפחותיהם.
למכתבים ת.ד 9 טירת כרמל 30200
טלפונים:
מרכזיה |
|
מיון |
|
מרפאת מבוגרים |
|
מרפאת ילדים |
|
מחלקת יום לנוער |
קבלה לאישפוז
למוסדנו מתקבלים לאישפוז באחת משלושת הדרכים הבאות:
1. בהסכמה - המטופל מגיע ביוזמתו, לבד או בסיוע אדם קרוב לו.
2. בכפיה - המטופל מגיע בעקבות הוראת אשפוז של הפסיכיאטר המחוזי.
3. בכפיה - המטופל מגיע בעקבות צו של בית משפט.
במהלך האשפוז לא יהיה הבדל בטיפול בעקבות דרך הקבלה, למעט ההבדלים שיצויינו בהמשך.
תהליך הקבלה
1. פונה המגיע לחדר מיון נבדק ע"י רופא אשר מעריך את מצבו הרפואי ומחליט על הצורך באשפוז.
2. התקבלה החלטה על אשפוז, מתחיל תהליך הקבלה אשר במהלכו הצוות המטפל מראיין את המטופל, מלווה ועורך בדיקות ראשוניות.
3. הסכמה לאשפוז - החליט הרופא על הצורך באשפוז והמטופל הביע הסכמתו – עליו לחתום על טופס הסכמה. התנגד המטופל לאשפוז, ישקול הרופא בהתאם למצבו ויחליט הרופא על שחרור או פניה לפסיכיאטר מחוזי להוצאת הוראת אשפוז.
4. התקבלה החלטה על שחרור ממיון, יודרך החולה על המשך טיפול בקהילה ויצוייד במכתב שחרור מחדר מיון.
זכויות וחובות למתאשפז
כל מטופל מקבל בקבלתו לאישפוז דף הסבר על זכויותיו וחובותיו (בכל מחלקה מצוי המידע, תלוי על הקיר במקום בולט). בנוסף, אחד מאנשי הצוות המטפל מסביר את עיקרי הדברים ונכון לענות לשאלות.
החזקת כסף, דברי ערך וביגוד
המטופל רשאי להשתמש בכספו. אם ברשותו סכום גדול הוא יכול להפקידו בגיזברות בית החולים ולמשוך את הכסף לפי צרכיו בתאום עם עובד סוציאלי. בזמן הקבלה מופקדים דברי ערך בכספת המזכירות הרפואית.
בבית החולים קיימת קפיטריה, מכונה לקניית חטיפים, שתיה וסיגריות ובכל מחלקה טלפונים ציבוריים. בימים הראשונים על חלק מהמטופלים יהיה ללבוש בגדי ביה"ח עד שמאשר הרופא לבוש בבגדים פרטיים.
קבלת מידע על המאושפז
ישנה הקפדה מירבית על סודיות רפואית. מידע ימסר רק למי שהמטופל מסכים לכך בכתב. אם המטופל אינו במצב המאפשר לו להביע הסכמה בכתב או סירוב, נהוג למסור על עצם האשפוז רק לבני המשפחה מדרגה ראשונה (ינתן מידע חיוני על המטופל כדי שהללו לא ידאגו לו). ביה"ח מדווח על האישפוז למשרד הבריאות. אם הרופא המטפל מעריך שקיימת מסוכנות של המטופל לעצמו או לסביבתו והינו נושא רישיון נהיגה או רישיון להחזקת נשק, הוא מדווח על כך לראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות.
במחלקה
בכל מחלקה ניתן למצוא (בד"כ באמצעות מודעה במקום בולט) פרטים על סדר יום, מסגרת טיפולית ופעילויות שונות היחודיות למחלקה. הטיפול מבוסס על עבודת צוות רב מקצועי. הכולל רופאים, צוות סיעודי, עובד סוציאלי, פסיכולוג ומרפא בעיסוק.
ביה"ח מעסיק שרותי ייעוץ של רופא פנימאי, נוירולוג, רופאת נשים ורופא שיניים.
אדם המאושפז מקבל את שירותי הרפואה הנדרשים בתוך או מחוץ לביה"ח באמצעות קופות החולים ובתי החולים הכלליים באזור.
לפניך פרטים כלליים הנוגעים למאושפזים בכל המחלקות
שמירת דברי ערך וחפצים
הצוות בודק את כל החפצים שברשות המטופל ועוזר לו להחליט איזה מהם רצוי להפקיד במשרד הקבלה/קופת ביה"ח בהתאם לסוג המחלקה מופקדים חפצים הנחשבים למסוכנים.
יכולת להסתובב בחופשיות בשטח ביה"ח או מחוצה לו
בהתאם לחוק, עזיבת שטח ביה"ח הינה באישור רופא בלבד. כנ"ל גם יכולת המטופל לנוע בחופשיות בשטח ביה"ח. צוות המחלקה אחראי על המטופל במהלך האשפוז ועל כן כל יציאה מהמחלקה לשטח ביה"ח או מחוצה לו הינה באישור רופא בלבד.
צוות המחלקה אחראי על המטופל במהלך האשפוז על כן בכל יציאה שלו משטח המחלקה עליו ליידע את האח/ות (מלבד לאותם מקומות הידועים מראש כמו ריפוי בעיסוק, חדר אוכל וכו').
במקרה שמטופל עוזב את שטח ביה"ח ללא אישור רפואי, מבצע הרופא הערכה של מצבו ומחליט אם יש מקום לפנות לפסיכיאטר מחוזי להוצאת הוראת אשפוז. מי שמאושפז בתוקף צו אשפוז ועוזב את שטח ביה"ח ללא אישור, נחשב למעמד של "אסיר נמלט" ונמסרת על כך הודעה למשטרה.
יכולת לניהול אורח חיים דתי
מטבח ביה"ח כשר, כמו כן קיים בית כנסת. בשאלות או בקשות מיוחדות ניתן לפנות למשגיח כשרות של ביה"ח.
ביקורים
הצוות המטפל מעודד ביקורי משפחה ומכרים. במקרים מיוחדים מתוך שיקולים טיפוליים ישנה הנחייה רפואית על הגבלה, או אף איסור של מבקרים מסויימים, או הגבלת תדירות/משך הביקורים.
יציאה לחופשה
ליציאה לחופשה ישנו ערך טיפולי. עפ"י החוק כאמור, יציאה מביה"ח כולל יציאה לחופשה מצריכה אישור רפואי.
הצוות המטפל יתן למטופל ולבני משפחתו הסבר על המטרה הטיפולית של החופשה. מי שמאושפז בתוקף צו אשפוז (שהוצא ע"י בית משפט) רשאי לצאת לחופשות רק עפ"י החלטה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית המחוזית שהסמיכה את מנהל המחלקה להחליט בהתאם למצבו של המטופל.
משך האשפוז
הצוות המטפל מעוניין שהאשפוז יהיה קצר ושהמטופל יוכל לשוב במהרה למשפחתו ולתפקוד בקהילה. משך האשפוז שונה מאדם לאדם בהתאם לשיפור במצבו הנפשי והגופני ולתוכנית השיקום.
במקרים של אשפוז בתוקף צו אשפוז השחרור מבית החולים תלוי בהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית.
ביטוח לאומי
לאחר כשלושה חודשי אשפוז רשאי המטופל לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת נכות.
העובד הסוציאלי במחלקה יוכל לתת לו הנחיות כיצד לבצע פנייה זו. אם מקבל המטופל את הזכאות במהלךתקופת האשפוז (אם ארוכה יותר מ- 3 חודשים), או שהייתה לו זכאות קודם לכך, יעברו 80% מהקצבה לקופת משרד הבריאות, כפי שנקבע בחוק. עם השחרור יעודכן המוסד לביטוח לאומי, כדי שהמטופל יוכל לקבל בהקדם את מלוא הקצבה.
יעוץ לגבי המצב הרפואי הטיפול והשפעותיו
הצוות המטפל רואה במטופל שותף פעיל בתוכניות הטיפול שלו. בהתאם למצבו ויכולותיו משתף אותו בטיפול ונותן מענה לשאלותיו. הרופא המטפל הוא המכוון את הטיפול ועל כן הוא הכתובת הראשונה לפניות. יחד עם זאת קיימים נושאים רבים שהם באחריות ישירה של אנשי צוות אחרים ולכן תופנה להוועץ בהם. מנהל המחלקה יוכל לתת מענה לשאלות, בקשות ותלונות.
בהתאם לחוק זכויות החולה רשאי המטופל לפנות על חשבונו לקבלת דיעה נוספת של רופא או מטפל אחר שאינו נמנה על צוות ביה"ח. ליועץ החיצוני תתאפשר, בהסכמתו הכתובה של המטופל, גישה לחומר הקשור בטיפולו. המלצת היועץ אינה מחייבת את צוות המחלקה.
שמירת קשר של בני המשפחה עם צוות המחלקה
קשר זה חיוני ביותר לטיפול. המשפחה היא הסביבה הטבעית אשר ברוב המקרים שב המטופל לחיות במחיצתה. פעמים רבות זקוקה המשפחה להדרכה בתקשורת עם המטופל או בעניינים אחרים הקשורים בטיפול בו. חשוב, למשל, כי בתום החופשה המשפחה תדווח לצוות המחלקה על מה שקרה במהלך החופשה. ברוב המחלקות ישנם ימים ומועדים לקבלת בני משפחה. מוטב לתאם מראש את המפגשים עם הרופאים ויתר אנשי הצוות.
אפשרות למתן טיפול שהמטופל לא מעוניין בו
אם האשפוז הוא מרצון, לא ניתן לכפות טיפול שהמטופל אינו מעוניין בו. במקרים כאלה, כאשר אי ההסכמה מתמשכת רשאי מנהל המחלקה, להחליט על שחרור מאישפוז. או לחילופין במידת הצורך, לפנות לפסיכיאטר מחוזי לצורך אשפוזו של האדם בכפייה ומתן טיפול בהתאם. למאושפז בכפיה (הוראת אישפוז, צו אישפוז) ניתן לתת למטופל טיפול שאינו מעוניין בו.
מתן טיפול בניזעי חשמל (E.C.T), מצריך הסכמתו הכתובה של המטופל לטיפול זה. גם על המטופל המאושפז בכפיה אין כופים טיפול בנזעי חשמל אלא באישור בית משפט (נדיר ביותר).
נציב תלונות
בביה"ח קיים "נציב פניות ותלונות לציבור" והוא הכתובת לכל תלונה. צוות המחלקה יכול לעזור למטופל בניסוח התלונה. בכל מחלקה מוצגת תיבה המיועדת להגשת תלונות.
לקיחת חלק במחקר מדעי או קבלת טיפולים ניסויים
אף מטופל לא חייב בכך. במידה והרופא מציע טיפול כזה יתן למטופל הסבר מפורט על כך והמטופל יתבקש לחתום שהבין את ההסבר ומסכים לטיפול.
שחרור מבית החולים
השחרור מבית החולים מתוכנן מראש, ונעשה לאחר הכנת המטופל ומשפחתו לכך ובמידת האפשר בשיתוף גורמים בקהילה. בהתאם להחלטה הרפואית: השחרור מביה"ח נעשה לעיתים באופן הדרגתי במעבר לאשפוז חלקי. יש מטופלים המשתחררים למסגרת של דיורים חליפיים בקהילה.
דרישה של המטופל לשחרור
אדם שאושפז בהסכמה, רשאי לבקש את שחרורו. מנהל המחלקה חייב לשחררו תוך 48 שעות. במידה ובמהלך אשפוז בהסכמה, חלה החמרה במצב המטופל, עד כדי צורך באישפוז כפוי, רשאי המנהל לעכב את השחרור ל – 48 שעות. במטרה לאפשר פנייה לפסיכיאטר המחוזי להסבת האשפוז לכפוי.
תהליך השחרור
חולה המשתחרר מאשפוז יצוייד במכתב שחרור המיועד לרופא המשפחה. האחות במחלקה תצייד את המטופל בתרופות למשך יומיים שלושה עד שיוכל להשיגן מקופת החולים.
בעת השחרור יש לזכור לקבל את חפצי הערך והכסף שהופקדו בביה"ח.
קבלת עזרה נפשית לאחר השחרור
מעקב פסיכיאטרי לאחר השחרור
ברוב המקרים עם השחרור ממליץ הרופא המטפל על המשך מעקב פסיכיאטרי ובתאום עם המטופל מתקבלת החלטה על מקום ומסגרת המעקב. ידוע כי התמדה במעקב והקפדה של נטילת הטיפול התרופתי המומלץ מקטינים את האפשרות של החמרה במצב הנפשי ואת הצורך באשפוז חוזר. משהוחלט כי המעקב הרפואי יתבצע במרפאות חוץ של ביה"ח, הפגישות הראשונות הן לרוב עם מי שהיה הרופא המטפל במחלקה.
מטופלים שאושפזו בכפיה, בהתאם למצבם הרפואי עם השחרור, רשאי הרופא לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשה להצאת הוראת טיפול מרפאתי כפוי, המשמעות היא כי מטופל כזה שלא הופיע למעקב במרפאה כנדרש או שאינו נוטל את תרופותיו, רשאי הפסיכיאטר המחוזי עפ"י החוק להוציא הוראה לאישפוז כפוי.
לקבלת יעוץ ועזרה נפשית ניתן לפנות:
* למרפאה אליה נשלח למעקב עם שחרורו.
* לרופא המשפחה או לאחות בקופת חולים בה מבוטחים.
* לשירותי הרווחה, בד"כ עובד סוציאלי של הרשות המקומית.
* במקרים דחופים פניה ישירה למרפאה לבריאות הנפש/חדר מיון בי"ח כללי/חדר מיון במוסדנו.
* במקרה והבעיה הנפשית מהווה סכנה או מטרד ממשי, ניתן לפנות להתייעצות עם לשכת הפסיכיאטר המחוזי.
במצבים הבאים החוק מאפשר כפיית בדיקה פסיכיאטרית/ אשפוז:
* בדיקה פסיכיאטרית כפויה - הפסיכיאטר המחוזי התרשם כי האדם נתון במצב של מחלת נפש, הוא מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו ומסרב להבדק ע"י פסיכיאטר (המידע על הנסיבות הנ"ל חייב להגיע בכתב מגורמים רשמיים ולא רק מבני משפחה או משכנים)
* אישפוז בכפיה - הפסיכיאטר המחוזי רשאי להורות על כך לאחר שפסיכיאטר מומחה קבע שהאיש סובל ממחלת נפש והוא מסוכן לעצמו/לאחרים או מהווה מטרד חמור.
המאושפז רשאי לערער על כך בפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית ואח"כ ב
הצוות המטפל במחלקה בה אושפזת
ישמח לסייע במענה לשאלות נוספות שלך.