קרימינולוגיה קלינית

ד"ר יואל שפרן: 04-8559264

כתובת מייל:  [email protected]

 

הקרימינולוג הקליני מתמחה בתחומי הסטייה החברתית והעבריינות, הוא בעל ידע בתיאוריות באישיות, תהליכים משפחתיים, קבוצתיים וחברתיים, בקי בחוק ובתהליכי אכיפת החוק והענישה הנוגעים לחולי נפש, ובעל מיומנות בהערכת מסוכנות וכתיבת חוות דעת.

 

 

הערכת מסוכנות הינו תהליך מורכב שמטרתו לספק למערכת המשפטית הערכה לגבי מסוכנותו של אדם לחזור ולבצע עבירות כגון אלימות, אלימות במשפחה ועבירות מין. תהליך זה נמצא בתחום מומחיותם של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, העבריינות והעובדים לצד מערכות אכיפת החוק. תהליך ההערכה והאבחון מתבצע באמצעות ראיונות קליניים, איסוף מידע רלוונטי מגורמים שונים (עיון בכתב אישום, עדויות המתלונן, איסוף חומר מגורמי טיפול בקהילה ובבית החולים), לעיתים נעשה אף שימוש במבחנים פסיכולוגים ובמבחנים מובנים אחרים וכן, נעשה שימוש בספרות הקיימת. בנוסף, חשוב להדגיש כי תהליך הערכת המסוכנות אוגד בתוכו מרכיבים משתנים רבים הכוללים את מאפייני אישיותו של הנבדק, מצבו הנפשי, תנאי גדילתו וכדומה. מטרת הערכת המסוכנות אינה לנבא, אלא להעלות את הגורמים המעלים/מפחיתים מסוכנות, הצבעה על תרחישים שונים, מידת הסבירות להתרחשותם ודרכי ההתמודדות עימם.

ראיון קליני נועד על מנת לאבחן אדם, כאשר מומחיותו של הקרימינולוג הקליני הינה לאגד את כל תחומי חייו של האדם מבחינה פסיכולוגית, סוציאלית, רפואית, ביולוגית, חברתית ועוד..., להבין את מורכבותו של האדם, ולאבחן את הבעיות, קשיים, סימפטומים מהם סובל, על מנת לאגד זאת תחת אבחנות הניתנות לטיפול. הקרימינולוג הקליני פועל במסגרת המטופלים אשר נמצאים בטיפול כפוי, כאשר ביצעו התנהגות מסוכנת, או כאשר עולה שאלה אבחנתית שנקודת המבט הקרימינולוגית עשויה לשפוך אור על מיקוד האבחנה.

 

הקרימינולוג הקליני, מתוקף מקצועו המשלב את בריאות הנפש יחד עם עולם המשפט, החוק והעבריינות, מוכשר לרשום חוות דעת משפטיות יחד עם הפסיכיאטר, בדבר מידת אחריותו הפלילית של הנבדק ומידת מסוגלותו לעמוד לדין.

 

פסיכותרפיה פורנזית (פרטנית וקבוצתית)

פסיכותרפיה פורנזית היא דיסציפלינה הצומחת מתוך נקודות המפגש שבין הפסיכיאטריה פורנזית ופסיכותרפיה פסיכואנליטית. היא עוסקת בבני אדם שמאכלסים (באופן חלקי, מלא, באותו הזמן או לסירוגין) את העולמות האלה, כלומר בני אדם שעברו על החוק, בני אדם שנפגעו מעבירות על החוק, ובני אדם אשר עומדים בקריטריונים לאבחון הפרעה נפשית (Welldon, 1996). פעמים רבות המטופלים הפורנזיים היו בעצמם קורבנות לפשעים שבוצעו כנגדם כאשר פעולותיהם ההרסניות כלפי הסביבה מהוות פעמים רבות הגנה נפשית מפני מצבים פנימיים בלתי נסבלים (Motz, 2008), ו/או דרכים עקיפות של הרס עצמי (Ben-David & Silfen, 1993; Harvey, 2011; Hoffmann & Kluttig, 2006). 

ניתן לומר שלפסיכותרפיה פורנזית מטרה כפולה: מתן טיפול מותאם לאדם, וכן צמצום המסוכנות שלו לעצמו ולחברה ולקורבן בו הוא פגע. המטרה הסופית היא, בין השאר, לפתח את היכולת לנהל קונפליקטים חיצוניים ופנימיים בדרכים קונסטרוקטיביות ולא אנטי סוציאליות (Rudolf, Mathias & Sindberg, 1985; Welldon, 1996).

פסיכותרפיה פורנזית חותרת להבין את משמעות "האקט העברייני" במונחים פסיכודינמיים, כחלק מהמכלול המהווה את האדם וסביבתו: העבירה מהווה אמצעי להבין את הפסיכופתולוגיה של המטופל. האקט מתפרש כתסריט פנימי אשר מומש בפעולה בצורה קונקרטית, על סמך ההנחה שהעדר היכולת למנטליזציה (המאפיין מטופלים פורנזיים) יכול לאלץ את האדם לנהל את עולמו הפנימי במרחב הפיזי ממשי ולא המטפורי פנטסטי (Elliott, 2011; Gartland, 2006).

מטופלים פורנזיים, מעצם הגדרתם, מועדים לעסוק בקונפליקטים באמצעות Acting-out – החצנה של דינמיקות פנימיות, תוך השלכת עולמם הפנימי החוצה והפעלה של אנשים אחרים לגלם תפקידים בעולם הזה באמצעות שיחזור יחסי אובייקט מופרעים ולא מודעים (Temple, 2004; Waska, 1999). מאחר ומטופלים פורנזיים רבים לא פיתחו את המרחב הפנימי הדרוש לניהול, הכלה ועיבוד של עולמם הנפשי הם משתמשים בכל מרחב חיצוני זמין שבעולם הסובב אותם. אופנים פרימיטיביים אלה של תקשורת מתבטאים לרוב באמצעות התנהגות ברוטאלית ואכזרית, בשימוש הרסני בגוף הפיזי של עצמם ושל אחרים, במתקפות חוזרות על התודעה והעולם הרגשי של בני אדם שבאים איתם במגע, ועל עצם יכולתם להבין משמעות, להתקשר רגשית לאחרים ולהתייחס אליהם כאל סובייקטים (Bion, 1962; Ruszczynski, 2008). מטופלים אלה נוטים לייצר מצבים נפשיים מורכבים בסובבים אותם ומעוררים תגובות טעונות ולעיתים פתולוגיות של העברה והעברה נגדית. הם נתפסים פעמים רבות כפרובוקטיביים, לא רציונליים, מעיקים ותלותיים (Watts & Morgan, 1994), ומכאן כבלתי ניתנים לטיפול, דוחים, מעוררי בעתה או מאוסים (O'Dowd, 1988).

פסיכותרפיה פורנזית מתרחשת בתוך האזור האפור שבין ההפכים הבינאריים -- צרכים טיפוליים לעומת צרכי השגחה (Rhodes, 2000). המבנה הטריאדי הפורנזי הייחודי מעמיד את המטפל פעמים רבות בעמדות סותרות: כמטפל קליני יש לו מחויבות למטופל, אך כקלינאי פורנזי יש לו מחויבות לחברה (Dietz, 1996; Kurtz & Jeffcote, 2011). במובנים מסוימים, הקונפליקט של המטפל הפורנזי מקביל לזה של המטופל שלו: שניהם מצויים בתוך הקרע שבין שני עולמות סותרים שיש לאזן ולתווך ביניהם, מתוך היכולת לשאת אמביוולנטיות עמוקה.

   

פירוט ההכשרה המעשית לסטודנטים בשנה א'

התנסות מעשית במחלקה פסיכיאטרית: חלוקת הסטודנטים בין מחלקות האשפוז בבית החולים אשר מצויים בהן מטופלים בעלי אופי פורנסי. כמו כן יחשפו הסטודנטים למטופלים רגילים (לא פורנסיים) במחלקות הפסיכיאטריות השונות בבית החולים. ההתנסות המעשית תכלול:

חשיפה לראיונות קליניים המבוצעים במחלקה על ידי אנשי הצוות, בכלל זה לראיונות המבוצעים למטופלים המצויים במקום בצו בית משפט. 

במסגרת ההתנסות של שנה ב' יטפל כל סטודנט, תחת הדרכה ופיקוח מקצועי, באופן שוטף במקרים של ייעוץ/טיפול אבחון קרימינולוגי (הערכת מסוכנות), כתיבת חוות דעת פסיכיאטרית וניהול תיקי מטופלים אשר נמצאים בטיפול כפוי במסגרת צו/הוראה, כולל העברת אינטיקים לפי הצורך, בכל נקודת זמן במהלך השנה האקדמית. ההתנסות תכלול לפחות שעת הדרכה פרטנית אחת לשבוע, ובמידת הצורך הדרכה נוספת, פרטנית ו/או קבוצתית, כפי שיסוכם בין הצדדים. כמו כן, ישתתף הסטודנט בישיבות צוות מקצועיות. הגורם המוסמך יספק למרכז האקדמי דו"ח הערכה כתוב עבור כל סטודנט, בו יפורטו ההתקדמות וההישגים של כל סטודנט.