נמצא קשר בין דיכאון, מגדר, וגנטיקה במחקר בינלאומי בניהולו של פרופ' קריינין מהמרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל

במחקר בינלאומי בניהולו של פרופ' אנטולי קריינין מהמרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל, שהתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי PLoS One,  נמצא שניתן להשתמש בבדיקת רמות חלבון ה- BDNF בדם, ככלי למדידת עוצמת הדיכאון אצל נשים עם דיכאון קשה, וכסמן לתגובה שלהן לטיפולים הביולוגיים (התרופתיים).

המחקר בוצע במספר מרכזים: המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל – פרופ' אנטולי קריינין מנהל מחלקה, ביה"ח האנגלי בנצרת – ד"ר כמאל פרחאת מנהל המערך הפסיכיאטרי, המרכז הלאומי לחקר הסרטן בחיפה – ד"ר פלביו לבקוביץ מנהל המעבדה, אוניברסיטת ואנדרבילט ארה"ב – פרופ' ליאון רסקין מהחטיבה האפידמיולוגית בביה"ס לרפואה, אוניברסיטת אריאל – פרופ' אלברט פנחסוב מנהל מעבדה לחקר המוח.

דיכאון קליני הינו לרוב מחלה כרונית שגורמת לנכות נפשית הכרוכה באובדן תפקוד ובאובדן של טעם החיים לעתים עד כדי אובדנות. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, בעוד שני עשורים יהפוך הדיכאון למחלה הנפוצה ביותר בעולם, מה שיהווה נטל בריאותי  וכלכלי כבד ביותר על החברה.

מטרות המחקר היו לבדוק, באנשים עם דיכאון קשה שאינם מגיבים באופן מלא לטיפולים ביולוגיים:

*האם קיים קשר בין שינויים בכמות החלבון BDNF (שמעורב בהסדרת הפעילות התוך תאית) לבין עוצמת הדיכאון.

*האם יש הבדל בין קבוצות נשים לגברים ברמת החלבון בדם ובתגובה לטיפול בנוגדי דיכאון.

*האם יש קשר בין שינויים גנטיים האחראים על היווצרות החלבון לבין עוצמת הדיכאון.

מסקנות המחקר:

*לא נמצא קשר בין רמת החלבון בדם של חולי דיכאון כרוני לבין משך המחלה וגיל החולה, ולא ניתן להשתמש בחלבון זה כסמן אוניברסלי לאבחון דיכאון באוכלוסייה הכללית.

*תוצאות המחקר הראו בוודאות שישנו קשר חיובי בין רמות חלבון ה- BDNF לבין עוצמת הדיכאון אצל נשים שסובלות מדיכאון קשה (אך לא אצל גברים), וניתן להשתמש בחלבון זה כסמן למעקב אחרי התקדמות בטיפול התרופתי שלהן.

לדברי פרופ' קריינין אף שיש כאן פריצת דרך, מסקנה זו עדיין מצריכה בדיקה על קבוצות גדולות יותר.